תחילה, חשוב לציין כי על מבוטח שבוחר להגיש בקשה עבור הכרת נכותו בתור מחלקת מקצוע אשר נובעת ממנגנון מיקרוטראומה לעמוד בשלושה פרמטרים שמציב החוק במדינת ישראל, במטרה שאכן יקבל הכרה על ידי ביטוח לאומי בתור "נפגע עבודה".
זאת בעוד כי הפרמטר הראשון יהיה להגיש את חוות דעתו של רופא מומחה בתחום הנכות של המטופל, בה הרופא ייתן את דעתו בכל הסובב סביב הנכות הרפואית שנותרה למבוטח. יחד עם זאת, חייב הרופא להצביע על קשר סיבתי במהלך חוות דעתו, קשר בין ביצוע הפעולות אותן המטופל נדרש לעשות בסביבת העבודה לבין הפגיעות הרפואיות בגופו.
פרמטר נוסף הוא כי על המבוטח יהיה להוכיח כי כל אחת מהפגיעות היא פגיעה כשלעצמה, כזו אשר עונה בהגדרה של תאונת עבודה על פי חוק, במילים אחרות – אירוע תאונה לא צפוי שהתרחש בסביבת העבודה וכי לאורך טווח היא זו שהובילה לנכות בצורה קבועה.
על כן, בעקבות העובדה כי את הנזק הרפואי שנגרם בעקבות מנגנון של מיקרוטראומה יהיה קשה יותר להוכיח, מרבית התביעות אשר מוגשות ישירות למוסד לביטוח לאומי נדחות ועוברות לכדי התדיינות בבתי הדין הרלוונטיים במצבים בהם יהיה מדובר על מחלת מקצוע או לחילופין מיקרוטראומה, ולא באירועים פשוט ו"חד פעמיים", יוכל אף המבוטח להגיש את התביעה באופן עצמאי.
אולם, כאשר מדובר על מקרים קשים ומורכבים יותר, ההמלצה המרכזית תהיה להסתייע בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום.
מיקרוטראומה - דוגמאות נפוצות
מיקרוטראומה יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה רחבה של עבודות מסוגים שונים. כך לדוגמא, שף במסעדה או לחילופין בית מלון, אשר מקלף וחותך מזון לאורך שעות רצופות ונגרם לו נזק בשורש כף היד. למעשה, מדובר על פגיעת מיקרוטראומה נפוצה במיוחד, גם בקרב עובדי מחשב כמו קלדנים וכותבי תוכן.
דוגמא נפוצה נוספת תהיה מפעילי המכונות, מובילים ונהגים שסובלים מנזק רב באזור הגב או הברכיים כתוצאה מפעולות חוזרות ונשנות בעבודה. חשוב להדגיש כי מיקרוטראומה יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה חדשה או לחילופין בהחמרה של המצב הרפואי הנתון, אך באותה הנשימה יש לזכור כי פגיעה אשר תוגדר כמחלת מקצוע – לא תוכר בתור מיקרוטראומה.
גמלת נכות מהעבודה
כל עובד אשר סובל ממיקרוטראומה שפגעה באופן ישיר בכושר העבודה שלו, יהיה זכאי לקבלת דמי פגיעה וכן גם גמלת נכות מהעבודה מהמוסד לביטוח לאומי.
על כן, דמי הפגיעה ישולמו לעובד במשך 90 יום לכל היותר. זאת בעוד כי בתום התקופה, נותרה לעובד נכות מהפגיעה, ויוכל להגיש תביעה לצורך קבלת גמלת נכות מהעבודה. במצב שכזה, יוזמן העובד לוועדה רפואית שכל תפקידה יהיה לבדוק לעומק את מצבו הרפואי, ותקבע האם ישנה נכות ואם כן, באיזה דרגה.
בהתאם למצב זה, יקבל פיצוי כספי בצורת מענק או לחילופין קצבה חודשית. יחד עם זאת, יש לציין כי דרגת נכות לצמיתות בגובה של בין 10 ל-19 אחוזים, תזכה את העובד במענק חד פעמי, בעוד כי בזמן בו האחוזים יהיו גבוהים יותר, יהיה זכאי העובד לקצבה חודשית.
מאמרים נוספים
כך תוכלו להגיש תביעת מיקרוטראומה
בראש ובראשונה, יש לציין כי נטל ההוכחה חל אך ורק על התובע שכן, במעמד התביעה יהיה עליכם להוכיח כי אכן נפגעתם במהלך העבודה, בעקבות התנאים הקיימים בסביבת העבודה שלכם.
זאת בעוד כי במקביל להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, יהיה עליכם להגיש תצהיר בו תפרטו את כמות השנים שעבדתם ואת אופי העבודה שלכם. על כן, ההמלצה המרכזית תהיה לתמוך בגרסתכם ככל הניתן באמצעות כמה שיותר מסמכים רפואיים.
זאת בעוד כי ככל שהתביעה לא תוגש עם נתונים מדויקים ביותר – הרי שהתביעה תידחה פעם אחר פעם ויהיה עליכם להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה. בנוסף, חשוב לוודא כי אתם מחזיקים ברשותכם את כל האישורים לצד המסמכים הרפואיים הנדרשים, טרם הגעתכם אל מעמד התביעה.
לאחר מכן, יהיה עליכם להגיש טופס ביטוח לאומי מס' 202 ולהוכיח כי אכן מדובר על מקרה של מיקרוטראומה, תוך הצגת קשר ישיר וסיבתי בין מכלול הפגיעות לבין המצב הרפואי אליו אתם נתונים.
למעשה, תוכלו לעשות זאת באמצעות תיאור מעמיק של סדר יום העבודה שלכם, החל מהרגע בו אתם נכנסים למקום ועד ליציאתכם, כולל הפעולות השונות שעליכם לבצע במהלך יום העבודה.
על כן, במידה ולא תצליחו להוכיח סדר פעולות קבועה ורציף, הרי שעתיד התביעה ברוב המוחלט של המקרים תהיה להידחות, מה שיחזיר אתכם למצב בו תצטרכו לפנות אל בית הדין לעבודה.
בשורה התחתונה, בניגוד לדעה הציבורית הרווחת אשר נוטה לחשוב כי מדובר על תהליך פשוט שניתן לבצע באופן עצמאי, ניתן לומר בצורה חד משמעית כי המציאות המודרנית מציגה בפנינו תמונה אחרת לחלוטין.
על כן, על מנת לוודא כי אתם נמנעים מטעויות ובירוקרטיות ארוכות במיוחד, ההמלצה שלנו תהיה להיעזר בליווי מקצועי של חברה או איש מקצוע פרטי העוסקים בתחום.
